פערי תזרים - מדוע בעצם?

נבחן כעת שלושה מקרים שונים מבחינת תנאי התשלום והתקבול ואת השלכתם על חשבון הבנק של העסק:

​

מקרה 1 – התשלום והתקבול במזומן:

​

המשמעות היא מימוש הרווח באופן מיידי (בסך 30,000 ₪) ומנגד התחייבות כלפי מע"מ בסך של 5,100 ₪ אשר נמצאים בחשבון העו"ש. כלומר מהעסקה הזו נוצר תזרים חיובי של 35,100 ₪ אשר מתוכם 5,100 ₪ שייכים למע"מ וישולמו ב 15.2.16.

​

מקרה 2 – התקבול במזומן והתשלום יהיה ב 1.3.16:

​

המשמעות היא כניסת כסף באופן מיידי (של 117,000 ₪) ומנגד התחייבות כלפי מע"מ בסך של 5,100 ₪ אשר ישולמו ב 15.2.16 והתחייבות לספק בסך 81,900 ₪ אשר ישולמו ב 1.3.16 ונמצאים בחשבון העו"ש.

​

כעת נבחן את תנועת המזומן במצטבר על ציר הזמן:

​

בתקופה שבין 1.1.16 עד 14.2.16 יש תזרים חיובי של 117 אלף ₪. בתקופה שבין 15.2.16 עד 28.2.16 יש תזרים חיובי של 111.9 אלף ₪. החל מיום 1.3.16 נותר תזרים חיובי של 30 אלף ₪ (מימוש הרווח).

​

מקרה 3 – התקבול ב 1.3.16 והתשלום יהיה במזומן:

​

המשמעות היא יציאת כסף באופן מיידי (של 81,900 ₪) בנוסף התחייבות כלפי מע"מ בסך של 5,100 ₪ אשר ישולמו ב 15.2.16 וחוב של לקוח בסך 117,000 ₪ אשר ישולם ב 1.3.16 .

​

כעת נבחן את תנועת המזומן במצטבר על ציר הזמן:

​

בתקופה שבין 1.1.16 עד 14.2.16 יש תזרים שלילי של 81.9 אלף ₪. בתקופה שבין 15.2.16 עד 28.2.16 יש תזרים שלילי של 87 אלף ₪. החל מיום 1.3.16 יש תזרים חיובי של 30 אלף ₪ (מימוש הרווח).

 

 

סיכום ביניים

לעסקה רווחית (רווח של 30 אלף ₪) יתכנו השלכות שונות על תזרים המזומנים של העסק וכתוצאה מכך על חשבון הבנק של העסק.

​

נרכז את הנתונים בטבלה ב':

​

טבלה ב' – יתרה בבנק לפי תקופות: