ידוע לכל כי הגדרת רווח הינה הכנסות בניכוי הוצאות. אך מדובר בנושא בעל מגוון רחב של היבטים.

מטרת הדוחות המופקים על ידי הנהלת החשבונות / מחלקת הכספים הינה שיקוף את תמונת המצב כהווייתה.

בחברה מסודרת מופק כל חודש דו"ח רווח והפסד ובו מפורטים כל ההכנסות וכל ההוצאות וכנגזרת מכך מוצג הרווח. את הדו"ח יש לנתח בצורה מעמיקה משלושה טעמים עיקריים:

​

• לנסות לחזות את התוצאות העתידיות בטווח הקצר ובטווח הבינוני.

• יש לבחון את התוצאות ביחס לתקציב, לנתח סטיות ממנו ואם עולה צורך אזי יש להגיב מהר ככל האפשר.

• חשוב שהרווח ישקף באופן מהימן את התוצאות העסקיות שכן הבעלים / המנכ"ל מקבל החלטות לגבי השקעות ופעילויות אחרות כאשר אחד השיקולים העיקריים הוא הרווח.

 

הכנסות:

​

יש לוודא שההכנסות משקפות את הפעילות לאותה תקופה. אם לדוגמא יש הכנסה בגין חודש קודם (חיוב בגין הפרשים, חיוב שצריך היה לצאת בעבר ובשל טעות לא יצא חיוב וכו'), בעת ניתוח הרווח החודש, יש להפריד הכנסה זו מהדו"ח השוטף. דוגמא נוספת אם החודש יצא זיכוי של 30 אלף ₪ בגין חיובי יתר מהעבר, בעת ניתוח הרווח יש להחריג זאת משני טעמים: הראשון – הזיכוי איננו חלק מהפעילות השוטפת של החודש המדובר ושנית הזיכוי הנ"ל גם לא יחזור על עצמו בחודשים הבאים. יש עוד הרבה דוגמאות אך הרעיון הכללי אומר שיש להפריד בין ההכנסות השוטפות להכנסות חריגות אשר אינן משקפות את הפעילות השוטפת.

​

הוצאות:

​

יש לוודא שההוצאות משקפות את הפעילות לאותה תקופה.

​

• יש לבחון האם הוצאות שנרשמות כל חודש (חשמל ארנונה וכו') אכן נרשמו בסכום המצופה.

• בנוסף ישנן הוצאות שאכן חוזרות כל חודש אולם בסכומים משתנים לדוגמא דלק יכול להשתנות בין החודשים ויש להבין את הסיבה ברמה הניהולית.

• הוצאות שנתיות שנרשמו כולן בינואר – לדוגמא הוצאות ביטוח של 24 אלף לש"ח לשנה – החשבונאות מכירה בהוצאה של 2,000 ₪ לחודש.

• הוצאות שלא נרשמו רק מפני שלא הגיעו חשבוניות מספקים – ניתן לפתור זאת באמצעות רישום הפרשות, אך יש לשים לב ולהימנע מרישום עתידי כפול.

• הוצאות שלא נרשמו – הוצאות פחת, הוצאות הפרשה לחופש והבראה לעובדים וכיוצ'  – אומנם לא נרשמו אבל יש לקחת אותן בחשבון בחישוב הרווח.

כאשר יש רווח יש לקחת בחשבון גם את ענין המס.

​

לסיכום התמונה הרבה יותר מורכבת ודוגמאות אלו הן בבחינת "על קצה המזלג" חשוב לקרוא נכון את הנתונים החשבונאיים.