האם קבלת הלוואה זה צעד נכון?

האינסטינקט הראשוני שלנו הוא להימנע מקבלת הלוואות שכן זו התחייבות שנמשכת לאורך זמן. התנאי לקבלת הלוואה הוא שקיימת יכולת חודשית לפרוע את ההלוואה. המשמעות של יכולת החזר הלוואה שקולה ליכולת לחסוך. אדם יכול לחסוך 3,000 ₪ בחודש (שהם 36,000 ₪ בשנה) והחליט לקנות רכב שעלותו כ 105 אלף ₪. כעת בפניו עומדות 2 אפשרויות: האחת לחסוך כל חודש 3,000 ₪ ובעוד כ 3 שנים לרכוש רכב והשנייה לרכוש עכשיו רכב ולקחת הלוואה לשלוש שנים ולהנות מהרכב כבר עכשיו (יהיו כמובן בנוסף תשלומים בגין ריבית). בהמשך לדוגמא הנ"ל נחשוב על רכישת בית למגורים כאשר משכנתא היא הפתרון שכן רצון רוכש הדירה הוא להיכנס לגור בדירה כמה שיותר מהר והוא לא מעונין להמתין 10 / 20 / 30 שנה.

​

להלן מספר מקרים אשר בהם קבלת הלוואה / הגדלת מסגרת העו"ש בעסק נעשית עם פחות לבטים:

1. מימון הון חוזר – עורכים חישוב של צרכי ההון החוזר של העסק בהתבסס על ימי האשראי הניתנים ללקוחות, ימי האשראי המתקבלים מספקים ומרמת המלאי הנדרשת בעסק. אם מהחישוב עולה כי צרכי ההון החוזר של העסק הינם 600 אלף ₪ ואילו האשראי הבנקאי הינו 400 אלף ₪ המשמעות היא שבגין סכום של עד 200 אלף ₪ יש לעסק כסף ממול להתחייבות הנוספת. כעת נשאלת השאלה האם לקבל את הכסף כאשראי עומד או כהלוואה? יש מספר פרמטרים לקביעת התשובה לשאלה הנ"ל ולכל עסק יש יכולות ומדדים משלו כך שכל מקרה לגופו. לסיכום מדובר בצרכי העסק ויש כסף לכיסוי ההתחייבות.

2. רכישת רכב – נובע מצורך לדוגמא קליטת מנהל מכירות לעסק כשהרכב משמש ככלי עבודה הכרחי עבורו. רכישת רכב נעשית במזומן וברוב המקרים מומלץ לקחת הלוואה בגין הרכב ואז "לקנות" את הרכב בתשלומים. ההנחה הסמויה אותה מניח הבעלים היא כי העסק ירוויח בכל חודש מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבות זו (יש לוודא זאת טרום לקיחת ההלוואה). יש לזכור כי מול התחייבות חדשה זו יש לעסק רכב חדש. יודגש כי כיום ניתן לממן עסקאות כאלו גם במתווה של ליסינג מימוני או ליסינג תפעולי (על יתרונותיהם וחסרונותיהם).

3. רכישת מכונה – נניח כי עד היום אין לעסק מכונה מסוימת והוא מזמין את חומרי הגלם שלו מספק שיתרונו היחסי מתבטא בזה שיש לו מכונה אשר לעסק אין ובגין זה במחיר המשולם לספק מגולם גם רווח. באם העסק ירכוש את המכונה וייצר לבד את החומרים הרי מדובר בהשקעה שתוך מספר שנים "תחזיר את עצמה" ובכל מקרה העסק יחסוך את הרווח הקבלני שהוא שילם לספק. יודגש כי הכיוון העסקי של מהלך זה די ברור אבל יש לקחת בחשבון כי מול ההלוואה החדשה יש נכס אשר שווי המימוש שלו נמוך ולעיתים אף אפסי.

4. איחוד הלוואות קיימות – נניח שלעסק יש מספר הלוואות אשר ההחזר החודשי בגינן מקשה על יציבות ועל נזילות העסק – פתרון טוב הוא איחוד כל ההלוואות להלוואה אחת תוך פריסה נוחה יותר והחזר חודשי נמוך יותר. במקרה זה יש לבחון את ההקלה התזרימית מול אחוז הריבית בהלוואה החדשה ולוודא כי לא מדובר בריבית יקרה מדי.

5. סגירת חוב מהעבר – מדובר בחוב שמהווה נטל על העסק שכן אין הצדקה עסקית לחוב זה והוא מביא עימו הוצאות מימון יקרות על פי רוב. היות והבנקים מתייחסים אחרת לחוב עומד (מסגרת אשראי) ולחוב נפרע (הלוואה) מהלך זה עשוי לעזור לבנקים להכיל את הלקוח. חשוב לוודא מראש מה סכום ההחזר החודשי אשר לא יוביל לחריגות תזרימיות.

6. עונתיות או הזדמנויות – יתכן שבחודש מסוים או לקראת החגים כדאי יהיה לרכוש מלאי במחיר הזדמנותי או שהגדלת ימי האשראי יגרמו להגדלת המכירות ועקב כך להגדלת הרווח לכן אפשר לקבל הלוואה לתקופה של כמה חודשים עד למפגש עם הכסף. במצב זה יש מול ההתחייבות החדשה יש נכסים נוספים בדמות הגידול בכספי הלקוחות ובגידול במלאי.

7. החלפת אשראי באשראי – נניח שלעסק יש יכולת החזר של 10,000 ₪ בחודש והאשראי הקיים שלו הוא 800 אלף ₪ וכולו בבנק א'. הבעלים יכול לקבל החלטה ש 10,000 ילכו לפיקדון או להחזר הלוואה. הבעלים יכול לפנות לבנק ב' לצורך קבלת הלוואה של 200 אלף ₪ כנגד ערבות בעלים ואת כל הכסף להזרים לבנק א'. בסיטואציה הזו העסק כעת פיזר סיכונים והוא בעמדה חזקה יותר מול בנק א' לכל ענין מו"מ – ריביות, כספי בעלים משועבדים, קבלת אשראי זמני בעת הצורך ועוד.

​

לסיכום – לעיתים הלוואה היא פתרון טוב אך גם פה יש לפעול באחריות ולוודא שיש לעסק יכולת החזר שוטפת.