ניהול חריגות ממסגרת האשראי

יום תשלום המוסדות (מע"מ, ב.לאומי וכו') מתקרב והבעלים נמצא שוב באותו בור תזרימי שהיה בו לפני חודש או חודשיים. לעסקים שונים יש צרכים מימון שונים ופתרון מתאים לעסק אחד אינו מתאים בהכרח לעסק אחר.

ניהול חריגות ממסגרת האשראי הינה מומחיות ספציפית אשר מהותה במתן מענה לצרכי האשראי הדחופים בהתאם ליכולות גיוס העסק, בהתחשב במצב העסק מבחינת התחייבויותיו ובמבט קדימה. לא אחת מביט הבעלים על מצב העו"ש לוקח בחשבון תזרים צפוי עד סוף החודש ומגדיר "סכום יעד לגיוס אשראי" כדי שיוכל לצלוח את החודש מבחינת עמידה במסגרת האשראי. סכום זה משתנה כל חודש ומהווה חלק ממכלול של התחייבויות העסק, קצב החזר ההלוואות, עליה בפעילות ועוד. אם לדוגמא מחזור העסק עלה החודש ב 200 אלף ₪ המשמעות היא שיש לממן כ 80% -90% מסכום זה בדרך כזו או אחרת – אבל יש מקור לכיסוי אשראי לזמן קצר.

יש להשקיע באיסוף הנתונים ולגבש תמונת מצב עדכנית ומהימנה וממנה לגזור את סך האשראי הרלוונטי כדי לצלוח את התקופה הקרובה. יש לפנות לבנק בצורה מסודרת ולהציג בפניו את הצרכים נכון לנקודת הזמן, דבר אשר משדר שליטה בעסק ומקל על הבנק בבואו לקבל החלטה בדבר מתן אשראי. לעיתים בעל העסק לא יודע מהו הסכום אותו עליו לגייס וחמור מכך הוא אינו יודע את מורכבות הנתונים אשר לפיהם גובש סכום יעד זה לגיוס.

להלן דוגמא להמחשת הנושא:

הנהלת החשבונות מעבירה בעשירי לחודש מידע שלפיו מעת התשלומים למוסדות ועד סוף החודש צפויה חריגה של כ 200 אלף ₪. בשלב הזה הבעלים עסוק במציאת פתרונות מימון כדי לצלוח את החודש. נניח שבמישור האסטרטגי הבעלים רגוע מפני שלכל אשראי שיושג יש כיסוי. הנושא החשוב במקרה זה הוא ההבנה של התמונה המלאה. נניח שלעסק יש הלוואה לזמן קצר אשר הפירעון החודשי בגינה הינו 30 אלף ₪, בנוסף נותרה פריסת תשלומים לרשויות בסך 40 אלף ₪ אשר ישולמו ב 25 לחודש הנוכחי וב 25 לחודש הבא. לצורך העניין נניח כי הבנק אישר אשראי זמני עד תחילת החודש העוקב בסך של 80 אלף ₪ והבעלים מזרים לאותה תקופה סך של 90 אלף ₪ (אין לבעלים יותר כסף להזרים). כדי לצלוח את המצב התקשר בעל העסק לספק ותיק אשר נמסר לו עם תאריך 23 לחודש וביקש שיפקיד את השק (בסך 30 אלף ₪) רק בתחילת החודש העוקב.

 

ניתוח הדוגמא – ישנה בעיית תזרים מזומנים בסך של כ 200 אלף ₪ והבעלים מצליח לפתור אותה.  הבעלים עשוי להסיק שאם הוא הופך את הטכניקות אשר ננקטו לקבועות אזי הוא ערוך גם לחודש הבא. אבל אם העסק לא ירוויח כסף שיתורגם למזומן עד לחודש הבא אזי כאב הראש התזרימי יגדל מסך של 200 אלף ₪ לסך של 250 אלף ₪ (הרי תיפרע הלוואה בסך 30 אלף ₪ ויימשך שק פריסת תשלומים לרשויות בסך של 20 אלף ₪). כעת נניח שלקוח (אשר היקף הפעילות החודשי עימו הינו 30 אלף ₪) הודיע כי החל מחודש הבא תשלומיו נדחים מה 15 לחודש ל 30 לחודש. במקרה כזה יהיה נכון להיערך לגיוס אשראי כולל של כ 300 - 350 אלף ₪ תוך עמידה על רווח חודשי צפוי במזומן ולוודא שהוא מכסה את החזר ההלוואה החודשי, תשלום מקדמות, תשלומים בגין רכוש ועוד.

 

לסיכום – כאשר צופים קושי תזרימי, יש לבדוק כמה כסף חסר תוך אומדן ביחס לפעילות בטווח הבינוני ולהחליט על דרכי הפעולה בהשגת הפתרונות הרלוונטיים, פתרונות אשר יכולים להגיע ממספר מקורות במקביל. יש לנסות ולפשט את התמונה ולקבל מידע רלוונטי בזמן אמת שיקל על ההתנהלות לקראת החודש הבא. לא כל גורם אשר סייע בפתרון הבעיה במקרה אחד יעמוד לטובת העסק במקרה אחר ולכן יש לראות את התמונה המלאה ולמצוא את פתרונות המימון המותאמות לעסק ואת הטכניקות הרלוונטיות.

אבי דביר - רואה חשבון | יעוץ פיננסי לחברות | יעוץ בתחום המשכנתאות | 052-5996640