אשראי בנקאי מול בטחונות הבעלים

להלן דוגמא על התנהלות של חברה אשר עובדת עם בנק אחד בלבד:

​לחברה מחזור פעילות של כ 5 מיליון ₪ בשנה ומבחינת תנאי התשלום מול הלקוחות והספקים וערך המלאי הנדרש עולה כי המימון הנדרש הינו כ 700 אלף ₪ ומידי פעם (בעת מימון לקוחות ספציפיים כנגד הפקדת שקים מעותדים) אף כ 800 אלף ₪. בנוסף לכך רכשה לאחרונה רכבים בעלות של 300 אלף ₪ אשר בגינם התקבלה הלוואה של 200 אלף. כלומר לחברה כרגע נדרש סך של מיליון ₪ כדי לממן את פעילותה. אם לבעלים יש מיליון ₪ אזי הוא לא צריך את הבנק (יש כמובן לשקול אלטרנטיבות נוספות – אך זה ענין אחר) אך השאלה היא מהו הסכום המינימלי אשר אותו יש לשעבד לטובת הבנק אשר מצד אחד יספק לבנק שקט ומצד שני ישחרר לבעלים חלק מהונו. הכל כמובן תלוי לקוח ואין להסיק ממקרה אחד למשנהו אולם סביר להניח שבמקרה כזה יאות הבנק להסתפק בפיקדון משועבד של הבעלים בסך של 250 – 350 אלף ₪ (בנוסף לשעבוד הרכבים) ואז הבנק יראה לנגד עיניו חשיפה מקסימלית של מיליון ₪ ממול רכבים אשר ערך מימושם הוא סביב סכום ההלוואה (200 אלף ₪) וזאת בנוסף לסך של 100 אלף ₪ אשר מגובה בשקים של לקוחות ספציפיים וכל זה בנוסף לערבות בעלים ולכספי לקוחות ומלאי שטרם הפכו למזומן.

נניח כי מבדיקה קצרה עולה כי הבעלים נדרש לשעבד פיקדון בסך של 550 אלף ₪ ואחוז הריבית אשר העסק משלם לבנק בגין האשראי הינו 5% שנתי ואילו כל בנק אחר דורש 6% שנתי. אחוז הריבית המשולם אינו הפרמטר הקובע, שכן באם בנק אחר ידרוש שעבוד של 300 אלף ₪ פיקדונות הרי שלאותו אחוז חסכון בריבית יש מחיר לא מבוטל.

יודגש כי עם הסכמת הבנק השני לשחרור חלק מהפיקדון (250 אלף ₪ ההפרש בין 550 אלף ₪ ל 300 אלף ₪) עדין חלה על הבעלים החובה לפעול באחריות ולמקסם את הכסף החופשי שלו.

מומלץ לעבוד עם שני בנקים לפחות (תלוי כמובן בגודל העסק) שכן הפרש עלויות המימון (אותם יש לבקר באופן שוטף) הינו קטן לעומת הגמישות התזרימית וביטול התלות אשר טבועה בעבודה עם בנק אחד.