צרכי הון חוזר והשפעתם על העסק

להלן דוגמא על התנהלות עסק:

1. מסגרת האשראי הבנקאי אשר הועמדה לטובת החברה הינה 400 אלף ₪ כלומר יש חוסר של כ 200 אלף ₪ אשר בדרך לא דרך מצליחים להסתדר (יש מספר דרכים להתגבר על הפער האובייקטיבי הקיים – קבלת מקדמות מלקוחות, דחיית תשלומי ספקים בהסכמה, פריסת תשלומים למוסדות בהסכמה ועוד, אך המשותף להן שהן פתרונות זמניים ולא התמודדות עם מקור הבעיה) – במקרה הזה יש לפנות לבנק ולנסות לגייס 200 אלף ₪ נוספים, או לפנות לבנק אחר ולשתף אותו בצרכי החברה ובביטחונות אשר יש לה להציע. אפשרות נוספות קבלת הלוואות מקרנות שונות אך התנאי הבסיסי לכך הינו רווח בחברה אשר הוא יהיה המקור להחזר השוטף של ההלוואות.

2. מסגרת האשראי הבנקאי אשר הועמדה לטובת החברה הינה 800 אלף ₪ ומבחינת התנועות בבנק עולה כי החברה מנצלת עד תום את מסגרת האשראי אשר הועמדה לזכותה. יתכן שיום בהיר אחד הבנק יבדוק את עצמו ויגלה שהמסגרת הנ"ל הועמדה ללקוח בתקופה שבה המחזור השנתי היה גבוה יותר והצדיק מסגרת של 800 ואילו היום שאיפת הבנק היא לצמצם חשיפה ע"י הקטנת המסגרת ל 600 אלף ₪ – במקרה כזה יש לקחת הלוואה למספר שנים בסך של 200 אלף ₪ (כמובן לוודא רווחיות מספקת) ולהקטין את מסגרת האשראי בהתאם. בלי קשר ישיר מומלץ לבדוק האם ניתן להוריד את רמת המלאי ב 50–100 אלף ₪ מבלי לפגוע במכירות, או להקדים תשלומים מלקוחות ולדחות תשלומים לספקים בהסכמה. יודגש כי מצב זה מאפיין עסקים בעלי ותק אשר ניצול האשראי בפועל גדול יותר מצרכי האשראי האמיתיים של העסק וזאת מפני שניצול האשראי בפועל משקף כל מה שעבר על העסק מאז שהוא הוקם – כל הרווחים, משיכות דיבידנד, חובות אבודים, השקעות ששולמו, הלוואות לזמן ארוך שנתקבלו ועוד. הדרך להגיע למסגרת בנקאית המתאימה לצרכים בפועל חייבת להיות בשליטה ומבוקרת והלוואה כמוצג מעלה היא דרך ראויה.